#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנושאי מטה פטורים מק&quot;ש?	"אלו הצריכים למטה פטורים [ואפי&#x27; חילופי חילופיהם], ואלו שאינן צריכים למטה חייבים."	סימן עב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל הצריכים למטה?	"או המיוחדין לישא את המטה או אלו הסמוכין למטה לפי שדרך לזכותם בהמצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דאם אין בהכרח שכולם ישאו ביחדו יסדרו דאלו ישאו ואלו יקראו וכדאמרינן בחפירת הקבר."	סימן עב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה המלווין אינם פטורים משום עוסק במצוה?	"תי&#x27; הגר&quot;ז כיון דיכולים לקרות פסוק ראשון בעמידה והשאר בהליכה בקל, ופטורים מתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן עב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה הוא מצוה הלווית המת?	"האהבת חסד (ח&quot;ג פ&quot;ה בהג&quot;ה) מסתפק אם הוא עד הקבורה, אבל הנצי&quot;ב כתב דהוא ד&#x27; אמות, ולמצוה מן המובחר עד מיל. ולמעשה נוהגין ללוות מעט ולהמתין עד שילכו כל המלוים (שדי חמד, גשר החיים, דברי סופרים בשם התרוה&quot;ד, חזו&quot;א, מ&quot;ב דרשו) {וכן שמעתי מהר&quot;ג מלצר שליט&quot;א שכן נהג רשז&quot;א}"	סימן עב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוציאין את המת סמוך למשיכיר?	אין מוציאין את המת סמוך לתחילת זמן ק&quot;ש, ולפי התלמידי רב&quot;י היינו תוך חצי שעה, אבל מבואר בירושלמי דהשיעור הוא כדי לגמור הקבורה לפני התחלת זמן ק&quot;ש, וכן פסק הרא&quot;ש והשו&quot;ע. (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)	סימן עב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק באדם חשוב?	"מדינא דגמ&#x27; באדם חשוב יכול להוציא אפי&#x27; סמוך לתחילת זמן ק&quot;ש אבל בזמנינו ליכא אדם חשוב כזה ולפיכך אינו מוזכר בהרי&quot;ף והרא&quot;ש (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), דאין בדורינו ת&quot;ח לקולא (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)."	סימן עב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר הגיע זמן ק&quot;ש?	"יתאחר עד שישער שרוב הקהל כבר התפללו (ב&quot;י בשם רבינו יונה, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן עב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ק&quot;ש של ערבית?	"הב&quot;י הביא מרבינו יונה דנוטה להקל כיון דזמנה כל הלילה ולפיכך מותר להתחיל אפי&#x27; אם משער שלא יגמור קודם שקיעת החמה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל מטעם אחר דמסתמא יזרז שלא יעבור על לא תלין [וס&quot;ל דעובר מתחילת הלילה, ודלא כהרדב&quot;ז דס&quot;ל דעובר בסוף הלילה (רע&quot;א)] (מחה&quot;ש). והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) משמע כהרדב&quot;ז דעובר על בל תלין רק בבקר, ומ&quot;מ עובר על עשה דכי קבור תקברנו ביום ההוא משקיעה (וכ&quot;כ הרש&quot;ש בסנהדרין מ&quot;ו (הר&quot;י באק)), ולמעשה כתב השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;ד) דנוהגין להקפיד רק שלא תלין כל הלילה, ויש מחמירין שלא במקום כבוד המת. "	סימן עב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר פלג המנחה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דיקרא ק&quot;ש ויקברנו אח&quot;כ, אכן ממ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) משמע דדוקא אחר צאה&quot;כ אמרינן דיפסיק לק&quot;ש ואח&quot;כ ימשיך הקבורה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דאין נוהגין לקרות ק&quot;ש אחר פלג אלא קוברין מקודם כיון דכל הלילה הוא זמן ק&quot;ש."	סימן עב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעו והתחילו לקוברה ובאמצע הגיע זמן ק&quot;ש?	"אלו שהמטה צריכים להם אין מפסיקין ואפי&#x27; אם אין שהות אח&quot;כ דהעוסק במצוה פטור מן המצוה, ואם אין המטה צורך להם מפסיקים (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן עב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת ההספד?	"בפני המת השומעים יוצאים אחד אחד [משום לועג לרש] לקרות ולהתפלל [כ&quot;כ הרבינו יונה, אבל הרמב&quot;ן מקיל דא&quot;צ להתפלל, ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דרק המספד יש להקל שלא להתפלל ולא השומעים {ויש לפרש דרק המספידין טרודים במצוה משא&quot;כ השומעים אינם טרודים כ&quot;כ}], ושלא בפני המת השומעים קוראים ומתפללים במקומן [והמספידים שותקים ואפ&quot;ה פטורים מפני שהם טרודים להרהר בענין ההספד (ב&quot;י)]. ואם העם התפללו ולא המספידים לא יפסיקו מפני כבוד הציבור והמת, ודוקא ביום ראשון (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)."	סימן עב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשחוזר האבל אחר הקבורה, האם המנחמים מחויבים בק&quot;ש?	"אם יכולים לקרות פסוק ראשון קודם שיחזרו האבלים, אז חייבין לפי המהר&quot;י אבוהב בכל ק&quot;ש, ולפי הב&quot;ח רק מה שיוכל (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב). {ונראה לפרש דפשוט דלפי רבינו יונה בסמוך שנחשבים כעסוקים במצוה פשוט דא&quot;צ לפסוק יותר מפסוק ראשון, אבל לפי הרמב&quot;ם והרמ&quot;א ומג&quot;א דהוי כאילו לא התחילו במצוה אלא שיש להם שהות לקרות אח&quot;כ, בזה כתב מהר&quot;י אבוהב מאחר שהתחיל תו לא פסיק, והב&quot;ח ס&quot;ל דכיון דידע דאין לו שהות לפסוק לכולה הוי כאילו הפסיק רק למה שיוכל}"	סימן עב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך יכולים לקרות פסוק ראשון של ק&quot;ש קודם שיחזרו האבלים הרי אסורים לילך בפסוק ראשון?	"תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכל) בשם המאמר מרדכי כגון שאחר קריאת הפסוק ילכו במהירות ויגיעו שם לפני האבלים {ולכאורה לפי המהר&quot;י אבוהב לק&quot;מ דס&quot;ל דיקרא כל ק&quot;ש ואחר פסוק ראשון מותר לילך}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) תי&#x27; דמפני כבוד האבלים התירו לקרות פסוק ראשון בהליכה."	סימן עב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיכא תימצא, הרי כבר אמרנו דאין מוציאין את המת אלא אם יכול לגמור לפני משיכיר?	"תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה קברו) בשם הירושלמי דמיירי כשטעו וסברו דיגמרו קודם משיכיר"	סימן עב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא יהיה שהות לקרות ק&quot;ש אחר הניחום אבלים?	"מבואר מהרמ&quot;א דיקרא ק&quot;ש תחילה דעדיין לא התחיל מצות ניחום אבלים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), אכן בביה&quot;ל (ד&quot;ה ביום) הביא חולקים (רבינו יונה) דסברי דהוי כאילו התחיל מצות ניחום אבלים ולפיכך אין להפסיק אפי&#x27; אם ליכא שהות ביום. ואפי&#x27; לדעת הרמ&quot;א, אם יש שהות ביום לקרות ק&quot;ש אח&quot;כ אז אמרינן דיעשה ניחום אבלים תחילה {ויש לפרש דכיון דהאבלים בפניו וממתינים להמנחמים ושניהם אינם מצוות עוברות, בדין הוא להקדים מצות ניחום אבלים, משא&quot;כ בקבורת מת וכתיבת סת&quot;ם (מ&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ז) אמרינן דכשהגיע זמן ק&quot;ש יקרא תחילה ואח&quot;כ יעשה המצוה [דבתחילה יקיים ק&quot;ש המוטלת על עצמו ואח&quot;כ יכתוב תפילין המוטלת על חבירו, ובקבורה י&quot;ל דהמת יכול להמתין]}"	סימן עב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם העוסק במצוה דרבנן דוחה מצוה דאורייתא?	"מבואר דמצות ניחום אבלים דוחה מצות ק&quot;ש, והרמב&quot;ם כתב דהוא מצוה מדברי סופרים, ומשמע דס&quot;ל דמצוה דרבנן דוחה מצוה דאורייתא [והכא הוי כאילו לא התחיל המצוה ועל כן צריך לקרות תחילה אם ליכא שהות ביום לומר ק&quot;ש אח&quot;כ], אבל הרבינו יונה סבר דהוי בכלל מצות גמ&quot;ח והוא מדאורייתא וא&quot;כ ליכא ראיה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם וד&quot;ה ביום) {וצ&quot;ב מה שכתב הביה&quot;ל (סד&quot;ה ביום) בדעת הרמב&quot;ם דניחום אבלים דרבנן הוי ראיה לדעת הרמ&quot;א, הרי המג&quot;א ביאר דהרמ&quot;א החמיר מפני שנחשב כאילו לא התחיל אבל משום מצוה דרבנן לעולם יכול לדחות מצוה דאורייתא}, וכן נחלקו האחרונים, השאג&quot;א ס&quot;ל דמצוה דרבנן אינו דוחה מצוה דאורייתא, ורב אלחנן ס&quot;ל דאפי&#x27; מצוה דרבנן אינו לכת דידך וממילא דוחה מצוה דאורייתא, וכן נקט המצפה איתן (סוכה י&#x27; ע&quot;ב)."	סימן עב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזו מנחמין פטורים מק&quot;ש?	"איתא בגמ&#x27; שהפנימים שרואים פני האבל פטורים, וביאר הב&quot;ח דגם שורה שאחר שהפנימית פטורה שיכולים לראות האבל בין שתי כתיפות של העומדים בשורה הפנימית, והט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) פי&#x27; דהיה שורה אחד והאבל ביניהם, ושאר השורות מקיפים בהיקף עגול סביב אותה שורה וכל הקיף אותה שורה מקרי שורה אחת."	סימן עב סעיף ה		
